ספרי להם
ספרי להם מי את,
הם לא יודעים,
הם ממש לא מכירים אותך.
ספרי להם.
ואני אומרת
מי הם, הם יודעים?
את עצמם הם מכירים?
והוא, בן זוגי, ממשיך, מתעקש,
ספרי להם
שהיית כך וכך
שעשית כך וכך
כדי שידעו, יתפעלו, יעריכו.
ואני אומרת,
זה רחוק ממני,
כרחוק מזרח ממערב.
והוא ממשיך ואומר,
ספרי להם,
מה היית בעברך.
ואני חוזרת ואומרת
הכול כבר שייך לעבר,
לא קיים,
ואני כאן כפי שהנני בעזרתו
חופשיה ומשוחררת מלהזכיר,
בזכות השפעתו
נושאת בתוכי את פירותיו שלו.
והוא עוד ממשיך ולוחץ,
ספרי להם מה קרה לנו,
על הנפילות, הבורות והמהמורות,
על אלפי האכזבות,
המשברים לפניהם ניצבנו,
על השקיעה ועל הפריחה,
על המפגעים מהסביבה,
השעות הקשות ואיך ניצלנו
איזה ניסים קרו,
ואיזה עזרה מפתיעה קבלנו.
איך הכול השפיע ושינה אותנו.
ואני רק מאשרת, מהנהנת בראשי,
נכון הם היו, הדברים באמת קרו.
אכן היו ניסים,
ועזרה מופלאה הגיע,
בדרך לא ידועה
וגם שמירה וריפוי,
הפתעות והשראות.
הכול בא במתנה
הכול בא באהבה, מאהבה
וכל מה שנותר הנו
להמשיך ולומר תודה.
ריטה זיגמן
Comentarios