אלוהים הוא האוחז בי
אלוהים הוא האוחז בי.
אלוהים שומרי,
אלוהים מחזקי,
מייצבי,
בל אפול,
בל אמעד,
בל אחבל.
מאיר את דרכי,
מראה לי מה טוב עבורי,
מכוון אותי,
אליו.
לברך את היש
להיות מוכן ללא ידוע
לברך את היש.
להודות על מה שבא,
להעריך כל מה שיש.
להתחיל כל יום מחדש,
זה מה שיש.
רכבת המחשבות
כשאנו עומדים בתחנה וממתינים,
נוכל לראות ממקומנו,
כיצד מגיעות הרכבות.
ישנן רכבות החולפות ביעף,
חוצות את התחנה בשריקה חדה,
או עוצרות לזמן קצר,
ויש כאלה שנעמדות ולא זזות.
התחנה היא מקום מעבר,
דרכה חולפות הרכבות,
על כל סוגיהן; חדשות , או ישנות,
צבעוניות וגם דו-קומתיות,
ואף רכבות מטען כבדות ואיטיות.
כשאנו מתבוננים מהמקום של המשקיף,
נוכל להישאר במקומנו ללא התרגשות,
בעוד התנועה זורמת לעינינו
והפעילות נמשכת ללא התערבותנו.
כך בדיוק המחשבות נעות וחולפות,
מוחנו משמש להן לתחנה זמנית,
בה הן עוצרות,
אוספות איתן בדרכן עוד מטען
וממשיכות הלאה.
חלק מהמחשבות שמגיעות מהירות וקלות,
חלקן, כבדות ואיטיות,
אך המשותף לכולן,
שהן חולפות ונעות כמו הרכבות
ותמיד יש מקום למחשבה אחת בלבד.
מנהל התחנה ממקום מושבו,
שולט בנעשה, בכל מי שבא,
בזה שעוצר, או נשאר לחניה.
הכול באישורו של מנהל התחנה.
האם מנהל תחנת המחשבות,
מחזיק בידו את השרביט
ושולט ביד רמה,
בכל הנעשה בתחנת המחשבות?
האם המנהל מאשר הכניסה למחשבה,
או היא באה כרצונה ובזמנה?
האם ניתן לה האישור להישאר,
האם ישנה בקרה מצד המנהל?
המחשבות מגיעות אלינו,
בהתאם למצב רוחנו ולאמונות שבתוכנו.
המחשבות נעות ללא הרף,
ניתן ללמד לכוונן לפי רצוננו ובחירתנו וזו גם זכותנו.
הנני רואה
הנני רואה עצמי מחייך,
בריא, כפי שלא הייתי מעולם,
חזק ומחוזק, שמור, מוגן,
חופשי ומשוחרר מבדיקות,
טיפולים ומעקבים רפואיים.
הכול הודות לך אלוהים, וממך,
הכול בזכותך, הכול בברכתך,
אלוהים, הכול באהבתך.
אלף אלפי ברכות ותודות לך.
אמן, אמן ואמן!
ריטה זיגמן